המדריך לריכוז שלך 

"ריכוז הינו אחיזת  ההכרה במבנה מסוים או ממוקד באובייקט יחיד,
                           ביציבות, למשך זמן ארוך".

פטנג'אלי, יוגה סוטרס. 1.3.

מדיטציה הופכת להיות אפשרית רק כאשר פיתחנו את היכולת להתרכז. תרגול הריכוז מגביר ומעצים את קו המחשבה ומטהר את הרעיונות בהכרה, הוא מטהר את רעיונותינו וטוען את ההכרה. הרעיונות שלפני כן היו מעורפלים ובלתי בהירים הופכים להיות מוגדרים וצלולים. מה שפעם נחשב לקשה, מסובך ומבלבל, הופך לקל לתפיסה ומובן. ניתן עכשיו להפיק יותר עבודה עם יתר אפקטיביות ובמהירות. ריכוז מעצים את כוח הרצון שלנו ויוצר שלווה, אבחנה חודרת, דיבור עוצמתי ויכולת השפעה חיובית על אחרים. הוא הינו הגורם להגברת החיוניות, השמחה והסיפוק. ההכרה עכשיו תציית להוראותינו ותוציא לפועל כל פקודה שתתקבל. טיפוח תרגול הריכוז לאורך זמן יכול לעזור בצורה משמעותית בצמצום בעיות זיכרון.

חמשת מצבי ההכרה:

על מנת להבין את התהליכים של הריכוז, אנו זקוקים להתבונן כרגע על חמשת המצבים של תפקוד ההכרה. היוגה מלמדת אותנו שקיימים חמישה מצבים של תפקוד בהם ההכרה יכולה להמצא.

• מודהה – במודהה הנטיה של ההכרה תהיה למצוא סיבות לסבל. במצב הטמאסי הזה אנחנו דוחים שמחה, ומקרינים את המסכנות שלנו על כל אחד שיחדור לתוך תחום המודעות. האנרגיות היצירתיות שלנו נחסמות ואנחנו מרגישים כלואים לעד. במצב זה אנחנו שוכחים כל אפשרות לחוויה והתנסות רחבה או גבוהה יותר.
1. קשיפטה – המצב של הקשיפטה הינו רג'אסי ומאופיין על ידי פיזור של ההכרה. במצב זה אנו חווים תענוג וכאב תוך כדי שפעילותנו מכוונת לעבר סיפוק התשוקות אשר בהכרה. מעט מאוד חשיבה מוענקת לתוצאותיהם של פעולותינו והתנהגותנו ועל אף שאנו עשויים להיות מוזהרים לגבי פירותיהם השליליים של מאמצינו, אנו נבחר להצדיק את קו הפעולה ודבוק בו בכל מקרה. מצב זה מאופיין ע"י תאוות בצע, חרדות, אנוכיות, כאוס, רדיפה עיוורת אחר העונג ובריחה עיוורת מן הכאב.
2. וויקשיפטה – במצב זה אנו נאבקים לכנס את עצמנו פנימה. אנו עושים מאמץ מודע לכנס את קרני ההכרה ולמקד אותם. לעיתים בהצלחה ולעיתים ללא. לעיתים נרדוף אחרי תענוג ולעיתים נעצור וננסה לחזור פנימה. תהליך זה של כינוס גלי ההכרה הפונים החוצה, דורש מאמץ. אבל הצלחה מביאה איתה חווית סיפוק רב.
3. אקהגרטה – במצב האקהגרטה אנו זוכים בריכוז חד נקודתי של ההכרה. כאן אין יותר צורך במאבק לשם איסוף קרני תשומת הלב. אנו נוכחים לדעת שקיימת יותר שמחה במצב הריכוז מאשר בכל חוויה אחרת של סיפוק תשוקה. האקהגרטה הינו המצב הסאטווי של ההכרה.
4. נירודהה- בנירודהה קיימת השבתה של כל הפעילויות המנטאליות ואנו זוכים לחוות נועם עליון. זהו המצב שבו אנו חווים מדיטציה עמוקה.

המצבים המוכרים לנו ביותר מחיי היום-יום יהיו בוודאי הדיכאון של המודהה או מצב הקשיפטה שבו ההכרה קופצת בחיפזון למסקנות שטחיות וכושלת ביכולתה להשיג הבנה עמוקה של חוויות החיים ובכללם של עצמנו. המטרה של הריכוז היא לעבור ממצב המודהה והקשיפטה למצב של הויקשיפטה. אנו צריכים ללמוד כיצד להקדיש את כל האנרגיה המנטאלית שלנו לאובייקט אחד. ככל שהריכוז המנטאלי יגדל, כך תגדל עוצמת האינטימיות עם האובייקט. היכולת להקדיש את מלוא תשומת הלב לדבר שאנו עושים כאן ועכשיו, היא המפתח להצלחה בכל תחום ובעיקר במדיטציה.

לכל אדם יש את היכולת להתרכז ברמה מסוימת וכל פעולה דורשת את הפעלת היכולת הזאת. גם אם אנחנו קוראים ספר או כותבים מכתב או רוחצים כלים. פעולות מסוימות דורשות מיומנות גבוהה של ריכוז. ניתוח של חולה, דורש את מלוא תשומת הלב של המנתח. ריכוז עמוק הינו מצב המאפיין את המהנדס או הארכיטקט העסוק בציור הפרטים המזעריים של תוכנית הפעולה שלו. קיים גם ריכוז משמעותי כאשר אנו מאתגרים את ההכרה במשחק שחמט. אבל היום, בגלל ההתפתחות הטכנולוגית המהירה, התזונה העלובה, הזיהום של האוויר והמים וגורמים אחרים, יכולת הריכוז של ההכרה למשך זמן אצל מרבית האנשים ובעיקר אצל ילדים, הפכה להיות מאוד מוגבלת. בעיות כמו שכחה והפרעות מנטאליות הם תוצאה ישירה של אלה.

אנו זקוקים להבנה של תפקוד ההכרה על מנת להתרכז בהצלחה. הדבר הראשון שצריך לזכור הוא שההכרה היא בעלת יכולת לשים לב או לתפוס אובייקט אחד בלבד ברגע נתון. אבל מכיוון שהיא עוברת מאובייקט אחד לאחר במהירות בלתי נתפסת, אנו מאמינים שקיימת תפיסה של מספר אובייקטים בו זמנית. אם נקשיב לבן אדם מדבר, באותו זמן לא נראה אותו. ההכרה מחוברת רק לחוש אחד ברגע נתון וכתוצאה מכך היא מסוגלת או לראות או לשמוע אבל אינה מסוגלת לעשות את שניהם בו זמנית. זוהי המהירות של פעילות ההכרה, הנותנת לנו את הרושם כאילו שני התהליכים מבוצעים סימולטאנית. אם נהיה שקועים עמוקות בקריאת ספר או בראיית תוכנית טלוויזיה, לא נשמע שום דבר אחר מלבדם, אפילו אם יקראו בשמנו. גם אם אדם אחר יתקרב אלינו לא תהיה לנו מודעות לכך וגם לא לניחוח של הפרחים המונחים לידינו. זהו מצב של ריכוז חד נקודתי של ההכרה. כאשר אנו מנסים לעשות שניים או יותר דברים באותו הזמן, אנו מוצאים שהתפקוד שלנו מועט, מכיוון שקרני ההכרה מפוזרות וההכרה מתבדרת.

נסה לאמן את הכרתך להעניק תשומת לב בלתי מחולקת לכל מצב או סיטואציה המופיעה בחייך. למד בהדרגה להתרכז בעבודה אותה אתה מבצע ע"י דחיית כל המחשבות הבלתי רלוונטיות, וביצוע המטלות ללא חיפזון או באופן אקראי. כאשר אתם אוכלים, וודאו שאינכם חושבים על העבודה, וכאשר הנכם נמצאים במשרד, אל תחשבו על הבית. המכשול הגדול ביותר לבניית תשומת לב יציבה, הינו חוסר מנוחה. כאשר אתם מתחילים לתרגל, תראו כי המחשבות מקפצות לכל עבר ללא שליטה. עם סבלנות אך נחישות, מקדו את ההכרה על אובייקט אחד בלבד. כאשר היא בורחת, כפי שהיא תעשה באופן טבעי, משכו אותה לעבר אותו אובייקט, פעם ועוד פעם. בעזרת תרגול מתמיד, תאפשרו ליכולת הריכוז שלכם להעמיק, ואז תמצאו שאתם יכולים להשלים מטלות במחצית מהזמן ועם דיוק כפול, ובנוסף תחוו שמחה רוחנית וסיפוק פנימי.

החושים

למדנו כבר עד כמה חשוב התפקיד שממלאים החושים בתרגול הריכוז. אלה הם החושים שמושכים את ההכרה החוצה. לא תוכל להתקיים הצלחה במדיטציה בלי אימון של החושים למיקוד פנימי. החושים הם האפיקים דרכם זורמת אנרגיית ההכרה, ועל מנת שנוכל למנוע את זרימת האנרגיה החוצה ותוצאתה שהינה בזבוז האנרגיה, פעילות החושים חייבת להיות נשלטת. שליטה זו ידועה ביוגה בשם פרטייהרה והיא השלב החמישי בשיטת הראג'ה יוגה. פרטייהרה פועלת עם האנרגיה של החושים והינה תשתית לתרגול הריכוז. בד"כ איננו מודעים עד כמה חזקים הרשמים של החושים שלנו ובאיזו מידה עצומה הם משפיעים על ההכרה ודרכה מעצבים את התגובות והבחירות שלנו. בנוסף, בתרבות המערבית קיימת נטייה מאוד חזקה להחצין את האנרגיה החושית וע"י כך להפוך את התרגול של הפרטייהרה להרבה יותר נחוץ לפיתוח נטיות רוחניות בחייהם של בני המערב. רשמי החושים הם המזון להכרה. הם קובעים את האיכות של מחשבותינו ופעולותינו. צפייה בסרטים אלימים, לדוגמא, מותירה בהכרה רשמים של אלימות שמשתקפים בתוך התודעה שלנו ועשויים להפוך בתורם להתנהגות אגרסיבית. ההכרה עשויה להיות "מורעלת" בדיוק כפי שהגוף שלנו עשוי לסבול מהרעלת קיבה. רשמים שליליים מתוכניות טלוויזיה או סרטים, מתוך עיתונים או מגזינים או ממוסיקה בעלת טבע רג'סי או תמסי, הינם עבור ההכרה מזון קשה לעיכול שהופכים אותה לקהה ומדוכאת. שיקלו ברצינות הפחתה של כמות המגזינים והעיתונים אותם אתם קוראים, וכמות הזמן שאתם מבלים מול הטלוויזיה. הם נועדו כדי לגרות את ההכרה, כדי להגביר את התשוקה לצרוך ולעורר את התחושה של חוסר סיפוק.

פרטייהרה מושתתת על תהליך של גמילת ההכרה מצריכה של רשמים רג'סיים או תמסיים, כך שהשפעותיהם בתוכה יצטמצמו. זהו תהליך של צום עבור ההכרה. אולם פרטייהרה כוללת גם תהליך חיובי של הזנת ההכרה ברשמים חיוביים ונעלים. התבוננות על פרח, עץ, השמיים האינסופיים, להבה של נר או כל סמל רוחני שהוא, ייצרו סטווה בתוך ההכרה. נסו לחשוף עצמכם על בסיס יומיומי לרשמים מרוממים שכאלה. השתמשו בכוח ההבחנה שלכם במהלך היום והיו בררניים לגבי הרשמים להם אתם מרשים לחדור פנימה. בצורה מודעת, ספגו את הרשמים החיוביים, ההשתוקקות לרשמים הרג'סיים תקטן בצורה משמעותית וההכרה תהפוך לצלולה ובהירה.